בחטיבת הביניים מתרחשת קפיצה משמעותית בדרישות הלימודיות וברמה הלימודית. על התלמידים לפתח יכולת ללמוד באופן עצמאי ולעמוד בסטנדרטים מחייבים של בחינות ומטלות. מאחר שאופן הלימוד בחטיבת הביניים שונה ודורש יותר למידה עצמאית, לעתים קבוצתית ומבוססת פרויקטים, במקרים מסוימים עולה צורך לסייע למתבגר בפיתוח מיומנויות למידה. הסיוע יינתן על ידי ההורים או על ידי איש מקצוע המתמחה בתחום (אפשרות זו עדיפה לעיתים על מנת למנוע היווצרות מטענים רגשיים מיותרים ביחסים בין המתבגר להורה, סביב למידה). כמו כן מומלץ ללמד את המתבגר לארגן לעצמו לוח זמנים, ולהתמודד עם עומס המידע.

בתקופת המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים ילדכם עובר מתקופת הילדות לתחילתה של תקופת ההתבגרות. גיל ההתבגרות המתאפיין בשינויים גופניים, חברתיים ורגשיים ומלווה בשאלות של זהות והגדרה עצמית, בבלבול ובעוצמות רגשיות. בתקופה זו חווה הילד התפתחות בשלושה רבדים לפחות:

• התפתחות גופנית – גופו של ילדכם מתפתח, והוא מתחיל לגלות את המיניות ולהיות עסוק בה;

• התפתחות חברתית – חבריו הופכים להיות בעלי ההשפעה הגדולה ביותר עליו;

• התפתחות רגשית – סף התסכול שלו נמוך יותר, ומופיעות תגובות של חרדה ובלבול עד כדי תוקפנות.

בתקופה של שינויים התפתחותיים מרובים, לעיתים מידלדלים כוחות ההתמודדות ("כוחות האגו"), והצורך בהסתגלות למסגרת חדשה קשה שבעתיים. 

• אם אתם חשים כי ילדכם חושש מהמעבר שוחחו עימו על כך. הסבירו לו כי רגשותיו טבעיים, אפשרו לו להביע אותם בחופשיות ותנו לו תחושה שאתם מאמינים ביכולתו להצליח ותומכים בו.

• הזכירו לו מקרים קודמים שבהם התמודד עם קושי דומה בהצלחה. אפשר לדבר איתו על המעבר מהגן לבית הספר, לבדוק מה דומה ומה שונה בשני במצבים ולחשוב יחד על דרכים שיפחיתו מעט מהלחץ.

• ניתן לסייע לו על ידי היכרות מוקדמת עם המסגרת החינוכית, ובמידת האפשר גם עם המחנכת ועם חבריו החדשים לכיתה.

• אם ילדכם מתמודד עם קשיים מיוחדים בלימודים או בחברה, מומלץ לערב את יועצת בית הספר ואת המחנכת.

• אם קיימת ביישובכם תוכנית הכנה לחטיבת הביניים (לילדים, ולעיתים גם סדנאות להורים), כדאי להשתתף בה.

• חשוב לזכור כי לצד החששות וחוסר הוודאות לנוכח הלא מוכר, למעבר יש פוטנציאל להיות מאתגר, מחדש ונוטע תקווה לשינוי.