אמיר בנימיני ז"ל

אמיר בנימיני ז"ל

סג"מ בנימיני אמיר ז"ל 
בן סוניא וליפא 
נולד ב- פתח תקווה, 13.12.1961 , ו' בטבת תשכ"ב. 
קיבל צל"ש מפקד החטיבה.

נפל ב- 9.6.1982, י"ח סיון תשמ"ב. 
בשרותו ב-גד' 196 
שלום הגליל 
לבנון 
עין א-טינה 
נקבר בפתח תקווה

בן סוניא וליפא, נולד ביום ו' בטבת תשכ"ב (13.12.1961) בפתח תקווה. 
אמיר היה נכדו של יואל בנימיני ז"ל, איש העלייה השנייה, ממייסדי תל-אביב, שעבר אחר-כך למושב העובדים הראשון בארץ-ישראל "עין גנים" כדי לעסוק בחקלאות. אביו של אמיר, ליפא, היה חבר ב"הגנה" ונפצע קשה מאוד בקרב על לטרון ב-1948, והוא אז בן 20 שנים. סבו ואביו השפיעו על דרכו של אמיר, שהייתה דרך תרומה לקהילה ולחברה ואהבה לעם ולארץ. 

אמיר למד בבית הספר היסודי "עין גנים" בפתח- תקווה. אחר-כך למד בבית-ספר התיכון על שם י.ח. ברנר במקום, במגמה ביולוגית והיה בה תלמיד מעולה. 
בכל שנות לימודיו היו באמיר סקרנות ללימוד וצימאון לדעת, יחד עם כוח התמדה ללמוד ולהשיג הישגים גבוהים מאוד. לאחר סיום השירות הצבאי, הוא התכונן ללמוד רפואה. בד בבד עם הצטיינותו בלימודים, הוא עסק גם בתחביבים והתנדב לפעילות ציבורית. הוא אהב ספורט, בעיקר ריצה, ג'ודו וקאראטה והגיע להישגים ניכרים בתחומים אלה. הוא הקדיש זמן רב לקריאה ושיחק שחמט. אמיר היה פעיל בגדנ"ע, ובגיל 16 התנדב למשמר האזרחי בפתח-תקווה, ופעל בו עד גיוסו לצה"ל. 
אמיר היה נער יפה-תואר, חסון, ובהתנהגותו היה עדין, מנומס ומחונך היטב. הייתה בו דרך ארץ לזולת, והוא מימש הלכה למעשה את הדיבר של כיבוד אב ואם. בחייו הקצרים הסב אמיר להוריו קורת רוח רבה, והיה להם למקור גאווה. מנערותו הוא היה חבר נאמן ועוזר לכל. ובהיותו תלמיד מעולה התנדב אמיר לעזור במשך שנים לנערים משכונות מצוקה וממעברת "עמישב" שבפתח תקווה, ופתח לפניהם את דלתות ביתו. 
כאשר התגייס אמיר לצה"ל, יחד עם אחיו התאום, ירון, בחרו השניים בשריון. אמיר, שהיה בעל תכונות של מנהיג, הגיע במסלול מהיר לקורס קציני שריון. במלחמת "שלום הגליל" הוא שירת בצוות טנק, שכונה "הטנק השלפן", על שום אנשי צוותו שהכילו להפעילו במהירות וביעילות המירבית בתנאים הקשים של הקרב. "טנק השלפן" היה טנק מוביל, שצוותו השמיד טנקים סוריים ט-62 רבים וכן נגמשים ותותחים סוריים. הטנק נפגע פגיעה ישירה בצריח, ושלושה מבין ארבעת אנשי צוותו נהרגו. בזכות הביצוע המעולה של הצוות, הוענק לאמיר ולצוות ציון לשבח. אמיר נפל בקרב בעין א-טינה בלבנון, ביום י"ח בסיון תשמ"ב (9.6.1982), והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית הקברות בפתח-תקווה. 
בן 20 שנים הוא היה בנופלו. הוא הניח הורים, אחות בוגרת ואח תאום. 
בית הספר "עין גנים" נטע חורשה של 1,000 עצים לזכרו של אמיר, המכללה הבינלאומית לאומנויות לחימה בישראל- ג'וג'ו-ריו מעניקה מדי שנה לחניך המצטיין של המכללה מגן מיוחד לזכרו של אמיר. חלקת הפרדס שנולד וגדל בה אמיר, נתרמה על ידי הוריו לעיריית פתח-תקווה. העירייה הקימה עליו בית-ספר, הנושא את שמו, וקראה רחוב על שמו. פיקוד הגדנ"ע החליט לקרוא את אליפות הגדנ"ע בקליעה צבאית על שם צוות לוחמי "הטנק השולף". גלעד לזכר הצוות הוקם באתר ההנצחה שליד בית "יד לבנים" בפתח-תקווה.